הספר "אחרי הלילה הסוער" הינו קובץ של הגיגים בשירה ובפרוזה על החיים, המוות, האהבה והאמנות. בספר בוחן יונתן נעים צדדים שונים של חיינו. בגבורה הוא חושף את הפחד האנושי ואת השבריריות של קיומנו, של מערכות היחסים הנרקמות בין אוהבים ובין האמנים ויצירתם.
זהו ספר שמגרד את שאנו מנסים להסתיר, מאיר בעדינות, בעין בוחנת וביד מבינה ומקבלת.
לעתים הקריאה קלה, לעתים נדרשת מחשבה והרהור שני (ושלישי).ישנם קוראים שיניחו את הספר על השולחן או ליד המיטה כדי להציץ בו שוב מדי יום, לטעום את ההגיגים לאט, לאט. אחרים יקראו הכל בנשימה אחת, מתוך הזדהות עם המחשבה והחמלה האנושית שימצאו בין דפיו.
☼
גם לבן-אדם מותר להיות בורא עולם.
לחשוב שהוא יכול,
לחשוב שמותר,
לחשוב שיש סיכוי.
גם לכלב, מותר להיות זאב,
לחשוב שהוא חופשי.
☼
אני שומע אותך נכנסת עם פטרוזיליה בשערך,
הבית סמיך ומהביל.
שינייך ערוגות עדשים, יש תמרים במבטך
ואצבעותייך גזרים פריכים.
את חולצת מעילים על הרצפה הרותחת והאדים
פותחים את צנצנות ראשינו כגפרורים
הכרובים הכלואים עולים
ונוהר אלייך מן הכורסא הגדולה
אני בשר כבוש
מתערבב בֶאדום.
☼
אחרי הלילה הסוער
כשהלכנו לישון כמו חייל ותינוקת
חשבתי אולי לזרוק אל הפח
את כל ממחטות הנייר המדובללות
הפזורות על השידה.
לא זרקתי אותן.
אולי טוב יהיה אם ישארו.
כך, כאשר תקומי השכם
תראי אותן ותיזכרי שליל אמש לא היה סיוט
אלא חלום.
ואולי תאריכי את אשרת שהייתי במיטתך
לצרכי נחמה.
© 2015 by Sifrey Yonatan